אל תתפתה לפעילויות עסקיות או להשקעות עם כסף שחור

לא פעם נתקלתי (גם כאזרח מן השורה, גם בתפקידי כמנהל עסקים וגם בהיותי עורך דין) בעסקים העובדים בלי חשבוניות ובלי קבלות כלל. או כאלה המנפיקים קבלות אבל כנגד חשבוניות כפולות. או כאלה שאצלם הקבלות והחשבוניות הן חלקיות בלבד, כלומר מציגות רק חלק מתוך המחזור הכספי של העסק

ומיועדות להיות מוצגות בפני רואה החשבון ובפני רשויות המס ואילו האמיתיות, אלו הכוללות את היקף העסקים האמיתי – מוסתרות מעין. מדובר לעיתים בבתי עסק שמגלגלים הרבה מאוד כסף שחור. בדרך כלל, מנהלי עסקים מסוג זה אינם יכולים להפקיד את הכספים האלה בחשבון הבנק שלהם מהחשש שהבנק ידווח לרשויות במאמר מוסגר אציין עוד כי בשנים האחרונות קיימת חובת דיווח לרשויות בגין כל הפקדה של כסף מזומן המעלה חשד. יתרה מזאת, הרשות להלבנת הון דורשת אסמכתאות למקור הכסף.

לא כולם יודעים אבל החוק מטיל על הבנקים את האחריות לאתר חשבונות שייתכן כי יש לגביהם חשד שהם פועלים בניגוד לחוק. על הבנק מוטלת החובה להכיר את הפעילות של העסק המנהל אצלו את החשבון, לדעת מה מקור הכנסותיו כמו גם להכיר את האנשים העומדים מאחורי הגוף המסתתר תחת התואר 'חברה בעירבון מוגבל'. פקיד הבנק חייב לשאול את הבעלים לגבי מקור הכסף. היה ויתעורר חשד כי מדובר למעשה בכספים שמקורם בפעילות עבריינית (ולעניין זה גם כסף שחור נחשב לפעילות עבריינית), חלה על הבנק חובת דיווח לרשות להלבנת הון והבנק אמור לפעול לביטול האשראים ולסגירת החשבון, צעד לכשעצמו עלול להיות בבחינת מכת מוות לעסק.

למקבל הכסף השחור תהיה בדרך כלל נטייה לבזבז את כספו בקלות. הוא יפזר כסף במסעדות גורמה, על בגדים בכיכר המדינה ועל שאר הנאות החיים הקטנות, בעיקר כאלו שלא משאירות מאחוריהם רישום ותיעוד. מאידך, הוא יחשוש לקנות רכב יוקרה, לדוגמא, או בית יקר ערך וזאת, כדי שהרשויות לא יעלו עליו. לעיתים קרובות הוא ירשום את הנכסים הללו על שמותיהם של ילדיו או של בני משפחה אחרים ולעיתים הוא פשוט יאגור את הסכומים העצומים במזומן שצבר בכספת המוסתרת היטב בביתו או במשרדיו.

הוא נוטה לשכוח כי כסף זה אינו שייך לו אלא ברובו שייך לספקים, ללקוחות, חלקם למדינה. כיצד יוכל לשלם לספקים כאשר הוא אינו יכול להפקיד את המזומן בחשבון הבנק? ומכיוון וזהו כסף קל, בהרבה מקרים גם המזומנים שהיו בכיסו כבר התנדפו להם. זה בהחלט יכול להביא לקריסה כלכלית של עסק.

יתרה מזאת, תמיד קיים הסיכון כי כמה חודשים לאחר מכן או אפילו מספר שנים – רשות המיסים תאתר אותו. זה יכול להיות בעקבות הלשנה, זה יכול לקרות בגלל גירושין מכוערים מאשתו וזה עלול לקרות בגלל סיבות שכלל אינן קשורות אליו כמו תוצאה של מעקבים של נציגי רשויות המיסים אחרי ספקים או לקוחות הקשורים אליו.

במקרה ולרשויות יהיה חשד בקשר אליו הם יזמנו אותו לחקירה ראשונית במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב – ינהלו אחריו מעקבים וחקירות ורק אז יזמנו אותו למחלקת המודיעין. הדיונים, החקירות, ההחרמות, המעצרים והדיונים בבתי המשפט עלולים להימשך שנים ארוכות. במקרה הטוב זה מסתיים בתשלום כופר בלבד אך במקרה הגרוע יתווסף לקנס הכספי גם מאסר של כמה חודשים או שנים. שלא להזכיר את העלויות המשפטיות הכבדות הכרוכות בהתמודדות המשפטית מול גוף ממשלתי כמו הרשות להלבנת הון, את בזבוז הזמן היקר, וכמובן, הקשיים הנובעים מהגבלות בחשבונות הבנקים וכד'.

הדבר אולי המפתיע ביותר בכל נושא הכסף השחור זה משהו שלא כולם נותנים עליו את הדעת. בסופו של דבר – מי שייהנו בצורה האלגנטית ביותר מההסתבכות יהיו כל אלה שיתבקשו לסייע לאותו אדם לצאת ממנה קרי עורכי הדין, רואה החשבון והיועצים למיניהם – הם יהיו הנהנים המרכזיים מהכסף שיישאר (אם יישאר) בסוף התהליך.

עסק שמשלם מיסים הוא עסק מרוויח. אפשר לעשות עסקים בישראל ולהרוויח טוב וגם, עדיין, לשלם מיסים, כמובן באמצעות תכנון מס המותר על פי החוק. הרעיון של עבודה עם כסף שחור, בלי חשבוניות ובלי קבלות, חושף את בעל העסק לקונפליקט. מצד אחד, ברמה המיידית, יש לו יותר מזומנים בכיס. לא רק יותר מזומנים אלא הרבה יותר כסף מזומן מאשר אותו בעל עסק העובד בצורה מסודרת ומאורגנת. אך מצד שני, האדם שבחר לעבוד בצורה בלתי חוקית חשוף למספר רב של גורמים שיכולים לחבל בתוכניות הוורודות שלו להתעשר על ידי העלמת מיסים. זו יכולה להיות הלשנה מצדו של עובד ממורמר, זה יכול לקרות כתוצאה מתהליך של גירושין מכוערים, גם פיטורי עובדים מהווים מקור לדאגה וזה יכול להיות אפילו חבר קרוב או שכן סקרן. ההלשנה היא אחד המקורות העיקריים של רשויות המיסים להגיע לאותם אנשים מעלימי מס.

כעורך דין, פגשתי בשנים האחרונות מספר רב של אנשים שכעסו על עצמם בדיעבד על היותם טיפשים שפעלו בצורה לא חוקית, בכסף שחור. הם הבינו, מאוחר מדי, כי אם היו פועלים במסגרת תכנון מס המותר ע"פ החוק, אי נעימות הייתה נמנעת מהם. הם כל כך כעסו על עצמם שקיבלו החלטה לפעול בצורה זו, עד שלא הבינו כי למעשה יכלו לסגת ממנה בכל רגע נתון. נכון, שברגע שהמזומן נכנס לכיסם הם היו מאושרים מאוד. זה היה כסף מזומן, נקי ולא מדווח לשלטונות המס והם מאוד אהבו את תענוגות החיים שהכסף הזה איפשר להם באותו זמן. אבל כמה חודשים לאחר מכן, לעיתים אפילו שנים, כל הכסף הזה נעלם ולא היה. סכומי העתק שנצברו עם השנים הלכו לתשלומים על ההגנה המשפטית לעורך הדין שלהם, לרואה החשבון שלהם ולתשלום קנסות למדינה. תשלומי הכופר שהמדינה תדרוש יעלו לעיתים כמעט פי כמה מאשר הסכום המקורי, אם היה משולם בזמן.

ויש עוד קושי אמיתי לחלוטין. כאשר היה כסף ביד ובמזומן, הוא בדרך כלל גם בוזבז. לא נקנה באמצעותו שום דבר עם ערך עתידי או הנושא תשואה או השקעה לעתיד. מה שהיה במזומן בוזבז ואיננו. וכעת, כאשר רשות המיסים דורשת כופר, הסכום כבר איננו מצוי בידיו של ה"יזם". הכסף, שכאשר היה זמין בוזבז, לא ניתן להחזרה, לא ניתן לפרוע או לממש אותו בימי חורף וסגריר אלה. ויש לכך משמעות אדירה נוספת – אותו אדם, אם היה מושת עליו קנס כספי בלבד,

היה, בלב כבד אמנם, משלם כופר אבל מסיים בזאת את התחייבויותיו. בגלל שכרגע אין באפשרותו להציע להמיר את העונש בתשלום כופר, ימצא את עצמו, למרבה הצער, מאחורי סורג ובריח בבית הסוהר.

ההחלטה לעבוד בצורה חוקית אל מול רשויות המיסים היא קלה ופשוטה. היישום, זה נכון, איננו קל ואף לא פשוט. צריך לדווח, לעדכן, לעבוד לפי החוק ולפי ההוראות הקשוחות של רשות המיסים. לעיתים רואים חבר או שכן שפועלים בהיחבא בלי שום תיעוד לעסקים שלהם, וכל זאת במשך שנים ומבלי שהרשויות תעלינה עליהם. הפיתוי הוא רב מאוד. לעבוד בצורה חוקית ומוקפדת מול רשות המיסים או לעבוד בצורה קורצת, עם סיכונים בצידה.

ההחלטה, מבחינתי האישית, אמורה להיות קלה מאוד. זוהי המלצה מקצועית ואישית שלי אליך הקורא – עבוד לפי החוק ושלם מיסים. עמוד בתקנות ובהוראות המיסים והוצא חשבוניות בזמן. שלם את תשלומי המע"מ בזמן, הנפק חשבוניות וקבלות בצורה הנכונה ולפי החוק. תשלום מיסים כסדרם אומר שהרווחת כסף ביושר. אתה יכול להוציא כל שקל שהרווחת ביושר כאוות נפשך, לרכוש רכב או בית יקר, מבלי לחשוש מרשויות המיסים כי תמיד יהיה לך הסבר למקור הכסף.