גם אם אתה יכול ומסוגל, אל תמנף את עצמך לדעת

הזדמן לי לנהל מספר רב של שיחות עם אנשים שהעלו שאלה לגיטימית ביותר. נניח מצב בו יש להם בחשבון הבנק מיליון שקלים. האם לנסות למנף את המיליון לשני מיליון עם הלוואה לעסקה אחת או האם לנסות למנף את הסכום לארבעה מיליון בארבע עסקאות שונות. במלים אחרות, האם יש מקום למינוף יתר בעולם העסקים.

 

אני אישית (גם ברמה האישית וגם במקצועית) חושב שיש מקום לחשוב שמינוף יתר הוא מסוכן מאוד. מינוף כשלעצמו היא פעולה נכונה מבחינה עסקית, אבל מינוף יתר עלול להיות מסוכן מבחינה כלכלית. ברור כי כל לקיחת סיכון דורשת השקעה כספית עצמית מחד ומאידך יכולה להיות גם ממונפת. בין אם המקור לכסף יהיה בנק, משקיעים אחרים, קרנות הון סיכון וכדומה. לצערי, אני מכיר מספר רב של אירועים פיננסיים בהם אנשי עסקים, מהטובים ביותר בארץ, מינפו את החברות שלהן בסכומים ובהיקפים אדירים, ובסופו של דבר מצאו את עצמם ללא הנכס שנרכש או ללא החברה שהם קנו.

ניקח לצורך המחשה את ערן שברשותו הון עצמי בסך של מיליון ₪. ערן החליט להשקיע בקניית דירה בסך של 940,000 ₪. בנוסף, היה עליו לשלם מס רכישה בסך של 50,000 ₪ וסכום נוסף של 10,000 ₪ עבור שכר טרחת עורך דין. סך כל העלות לרכישת הדירה כולל ההוצאות הייתה אם כן מיליון ₪. לאחר כשנה מכר ערן את הדירה בסך של 1,200,000 ₪. בהנחה שאין לערן פטור ממס שבח, הוא יצטרך לשלם סך של 25% מס שבח מכספי המכירה, ( נכון לזמן כתיבת ספר זה, מס השבח הינו בסך של 25% ), כלומר 50,000 ₪ המהווים 25% מהרווח ברוטו שהיה 200,000 ₪. במלים אחרות, בניכוי התשלום לרשות המיסים, יישאר בידיו סכום של 150,000 ₪. כלומר עבור השקעה בסך של 1 מיליון ₪ נותר לערן רווח בשיעור 15% מסך ההשקעה שלו.

נבחן כעת תרחיש שונה במקצת. נניח שלערן יש אכן יכולות מינוף ושהוא רוצה להשקיע רק 400,000 ש"ח מההון העצמי שלו. ערן פונה לבנק ומקבל הלוואה בסך כולל של 600,000 ש"ח כך שברשותו יש כעת סכום כולל של מיליון ש"ח להשקעה. נאמר שכמו בתרחיש הקודם, גם כאן הוא מצליח למכור את הדירה לאחר כשנה בסכום של 1,200,000 ₪. כעת הוא מחזיר את ההלוואה המקורית, 600,000 ש"ח, בתוספת החזרי ריבית בסך 30,000 ש"ח. באופן זה נותר לו, לאחר תשלום מס השבח, סך של 120,000 ש"ח המהווים 30% רווח נקי מסך ההשקעה הישירה שלו. בדוגמה זו שהוצגה, המינוף עדיף, כמובן.

מאידך, תהליך המינוף עלול להיכשל – אם בגלל קשיים במכירה או בגלל שהמחירים יורדים. אני מבקש להזכיר כי גם בישראל שוק הנדל"ן אינו שוק של עליות בלבד. ישנן תקופות שהשוק יורד או נמצא במצב של הקפאה. במקרה זה ערן, שהשתמש במכשיר המינוף, יצטרך לשלם את ההלוואה המקורית בתוספת הריבית עליה לפני שמימש את ההשקעה. במצב זה, המינוף גרם להפסדים אצל האדם או הגוף שביצע אותו, ותופעה זו מכונה בשם "מינוף שלילי".

מינוף הוא כלי מעולה לבצע עסקים. מינוף יתר מהווה, לעומת זאת, סכנה כלכלית אמיתית. מינוף חיובי משפר מאוד את התוצאות העסקיות של הגוף הממנף. מינוף שלילי, מצד שני, מהווה מכפיל נוראי להפסדים – אותם הוא עלול להכפיל ואף לשלש.

אציג את זה בצורה נוספת – נניח כי שוק הנדל"ן נמצא תמיד בעליה (ערך הנכס עולה מדי שנה) וכי שוק הרכבים תמיד יורד (כל שנה –ערך הרכב יורד). במקרה זה, מינוף בשוק הנדל"ן יצמיח, אם כן, רווחים גדולים ולכן ייקרא מינוף חיובי. ברם, השקעות שמקורן במינוף בשוק הרכב, תגרומנה, בעקבות ירידה קבועה בערך הרכב, למינוף שלילי.