סוגי התאגידים השונים הקיימים בין שותפים

מצאת את השותף הנכון, החתמת את השותפים על הסכם ראשוני ועתה יש צורך להתחיל את הפעילות העסקית. אציג כעת את הסוגים השונים של ההתאגדויות המשפטיות השונות הקיימות, תוך שאני מדגיש מראש כי מדובר בחלק מהותי ביותר וכי נושא זה, במציאות של היומיום, דורש ייעוץ משפטי וכלכלי רחב הרבה יותר

מזה שניתן לפרוש אפילו בספר כה עמוס וכה מגוון כזה המונח לפניכם.

השלב הראשון בדרך להתאגדות משפטית הוא להיות עצמאי, עוסק מורשה. בדרך כלל מדובר באדם אחד, ללא שותפים, השוקל הקמת עסק קטן באופן יחסי עם מספר מאוד מצומצם של עובדים, עסק שלא ייקח מידה גדולה של סיכונים. אזכיר כי עוסק מורשה / עצמאי, בהיותו אישיות משפטית זהה לבעל החברה – חייב אישית בחובות הפירמה שלו. כלומר, עצמאי / עוסק מורשה, במידה ויצר חובות – חייב לשלם אותם בעצמו.

גוף עסקי מעין זה אינו מתאים לשותפים, בדרך כלל לא יתרחשו בו אירועים מסחריים בהם יש לקיחת סיכונים כלכליים גדולה, הוא לא יציג הכנסות והוצאות גבוהות ומורכבות ויש להניח במידה רבה של סבירות שבעליו לא יגלה עניין בהוספת שותפים או בחלוקת מניות בעתיד.

הצורה השנייה של התאגדות משפטית עסקית הנפוצה מאוד כאשר מדובר על שותפים, היא החברה בעירבון מוגבל. היום, כל אדם פרטי יכול לפתוח חברה בעירבון מוגבל (בעבר היה צורך בלפחות שני אנשים אך ההוראה מפברואר שנת 2000 בה פקודת החברות הפכה להיות לחוק החברות החדש 1999 – שינתה זאת). חברה בעירבון מוגבל חייבת להיות מבוקרת בצורה מסודרת על ידי רואה חשבון פעם בשנה והיא תשלם את מיסיה בהתאם למעמדה המשפטי כחברה בע"מ. אחד החסרונות של סוג התאגדות זה הוא שמעט יותר קשה ומורכב לנהל אותו מאשר להיות עצמאי אך מצד שני קיים היתרון המשמעותי של הצבת מסך ההתאגדות המפריד באופן מוחלט בין החובות שהחברה יצרה למול הנכסים הפרטיים של בעליה.

היתרונות של החברה כסוג התאגדות עסקית-משפטית באים לידי ביטוי במספר מישורים – ניתן למכור אותה כפי שהיא, ניתן לחלק אותה, להוסיף לה בעלים או לשנות את מבנה ההון שלה. לחברה יכולים להיות נכסים משל עצמה ויש לה, אם להיות מעט יותר ציוריים, חיים עצמאיים משלה שהם נפרדים לחלוטין מחיי כל אחד מבעלי המניות שלה.

כאשר מדובר בהתקשרות בין שותפים – נושא פרק זה – אמליץ בהרבה מקרים על פתיחת חברה בעירבון מוגבל ככלי משפטי פיסקאלי לביצוע הפעולות העסקיות, להתאגדות השותפות ברמה הכלכלית-פיננסית. ברם, ואני מדגיש, עדיין יש צורך בהתייעצות ספציפית לגבי סוג ההתאגדות לעסק שמתאים לך עצמך ולשותפים שאתה מתכנן לחבור אליהם. לעיתים, שינוי של פרמטר אחד קטן וכמעט "חסר חשיבות" עבור השותפים, עשוי לגרום לאיש מקצוע בתחום להמליץ על סוג שותפות אחר, שיתאים יותר לעסק, לשותפים ולרוח השותפות.

כאן המקום גם לחבר בין שני מרכיבים בנושא התקשרות עסקית – סוג התאגיד וההסכם בין השותפים. כאשר מקימים חברה יש צורך לקבוע מראש עקרונות לגבי מבנה הדירקטוריון, הקצאה של מניות ומניות ניהול וכדומה. קבלת החלטות מסוג זה יכולה להיות הפעם הראשונה בה השותפים מעבירים את החוזה (הסכם מייסדים) מהבסיס התיאורטי שלו אל המעשי. כך למשל, ההחלטה על מורשי החתימה יכולה להיות מכרעת לגבי פעילותה של החברה ולכן חשוב להחליט עליה כבר בשלב זה של הקמתה.

אציין כי להחלטה לגבי צורת ההתאגדות המשפטית יש אספקטים כלכליים, משפטיים וגם מסחריים נרחבים – ולכן אני ממליץ בחום לשותפים המבקשים להתאגד ברמה המשפטית, לקבל ייעוץ מקצועי מקיף ולא לקבל החלטה חשובה זאת על דעת עצמם.