שותף שכל הידע המלא מצוי בידיו

סוג אחר של שותף עלול להיות אף הוא מאוד בעייתי. זהו השותף המרכז בידיו את כל תחום ההתמחות והידע של השותפות מבלי שלשותפים האחרים יש גישה לכך. במידה ושותף זה יחליט כי אין הוא מעוניין להמשיך ולפעול בעסק, יש סכנה ברורה כי כל ההשקעה הכספית תרד לטמיון. עדיף כי היזם או המשקיע ישלם בנפרד עבור

ידע זה אבל הניסיון לחסוך כסף ולקחת את בעל הידע כשותף התגלה פעמים רבות כטעות עסקית גרועה ביותר.

לקוח שלי שעוסק בתחום הרכב החליט כי זה הזמן הנכון להיכנס גם לתחום בתי הקפה. הנתונים שהוצגו בפניו היו כי נדרשת השקעה חד פעמית בסך כולל של כ-2 מיליון ש"ח להקמת בית הקפה. הרווחים הצפויים הם בלתי נתפסים, עלות הכנת כוס הקפה היא כ-2 ש"ח ומחירו לצרכן הוא 15 ש"ח כך שעל כל כוס קפה ישנו רווח בשיעור של 13 ₪. ואם נוסיף לכך את הרווחים הנובעים מהפער שבין עלות מחיר הכריכים והעוגות למחיר הצרכן מכירה שלהם כי אז, כמעט מידי חודש בחודשו, תעמוד לרשותו יתרת רווח האמורה להספיק לנסיעה לקריביים לו ולכל בני משפחתו, וכל זה, רק ממכירת קפה בלבד ללא מכירת הכריכים או העוגות. הלקוח שלי לא בדק לעומק את התחום, לא ביצע סקר שוק, לא בדק את הכדאיות בפתיחת בית קפה, לא שאל את עצמו האם לא כדאי לו להצטרף לאחת מרשתות בתי הקפה הפועלות בארץ? האם המיקום שנבחר מתאים לבית הקפה נוסף באזור? הוא לא בדק את סטטיסטיקת אחוזי הכישלון בתחום בתי הקפה. אם היה בודק, היה מוצא ורואה כי אחוז הנכשלים של מפעילי בתי הקפה בבעלות פרטית (לא הרשתות) הוא בכ-10% מעל הממוצע הארצי. הוא סמך על השותף שלו ועל הידע שברשותו והאמין כי הוא יבדוק כמובן את כדאיות הקמת בית הקפה, ינהל אותו ביעילות ואף יקבל משכורת בהתאם. כל תפקידו של המשקיע יסתכם במשיכת אלפי השקלים המצלצלים מידי יום ביומו בקופה. וכך, ללא כל בדיקה, לא רק שכל השקעתו ירדה לטמיון, אלא נותרה עוד יתרת חוב של כמיליון ₪ שאותה היה צריך לשלם לספקים, לבנקים ולרשויות המס

לסוג כזה של שותפות יש להתוות מספר קווי יסוד. ראשית, יש לסכם מראש כי ברגע בו אחד השותפים משקיע כסף, הידע המצוי ברשות רעהו הופך להיות לנחלת השותפות ולא נשאר אצל המומחה בלבד. שנית, אם ניתן להפוך את הידע לסמל מסחרי או לפטנט – הוא יהפוך להיות בבעלות השותפות על כל מרכיביה. הנקודה השלישית קשורה בקשר ישיר למערכת היחסים שבין המשקיע לבין השותף בעל הידע – הניהול של השותפות יתבצע בצורה שקופה ומקצועית, לעתים אפילו על ידי מנכ"ל שכיר, חיצוני. חשוב מאוד, ואת זה אני תמיד מציין בפני הלקוחות שלי העומדים לפני כניסה לשותפות – לעשות תיאום ציפיות בין המשקיע לבין השותף בעל הידע. תיאום ציפיות מעין זה עוזר לפתח מערכת יחסים עסקית בריאה ותקינה שתתרום, בסופו של דבר, לרווחיות העסק.

מעבר לכך מומלץ לבצע פעולה נוספת ללא ידיעתו של השותף בעל הידע – לקחת מומחה תוכן חיצוני, מקצועי, שידע לתת הסברים מפורטים יותר ומזווית ראיה אחרת. כך, השותף שהשקיע את הכסף יוכל לקבל תמונה כללית ומגוונת על אותו תחום ידע אליו הוא רוצה להיכנס.

צירוף בעל ידע מקצועי כשותף עסקי הינו מהלך מורכב מאוד. לעיתים זו יכולה להיות הצלחה מסחררת ולעיתים, בדרך כלל בגלל חוסר בהירות בתחילת מערכת היחסים המקצועית או אי-ראיה עין בעין במהלך העבודה המשותפת – להביא לידי קטסטרופה אמיתית והשלכת כסף לפח האשפה. ניהול נכון של הקשר עם השותף יכול לקחת את הצלחת השותפות רחוק מאוד קדימה. התנהלות בעייתית של התקשורת והיחסים בין שותפים עלולה להעלים את ההשקעה ברגע אחד.