החלט (במידת האפשר) כמה שקרוב למועד הסופי

ננסה לדמיין כרגע אירוע של קבלת החלטה. בעל עסק רוצה להרחיב את חנות הדגל שלו. חנות הצמודה לחנות הנוכחית התפנתה זה עתה ועליו לקבל החלטה לגבי השכרתה והרחבת החנות הנוכחית או חיפוש חנות במיקום שונה. הרעיון שמסתתר מאחורי המשפט "קבלת החלטה במועד האחרון" מבוסס על כך שבמקרים בהם יש אפשרות להמתין עם קבלת ההחלטה פרק זמן נוסף – כדאי מאוד לעשות כן.

 

כמובן שקיימות החלטות אותן לא ניתן לדחות לרגע האחרון ויש לקבלן בו בעת. ברם, ישנן החלטות רבות עוד יותר שאת קבלתן ניתן לדחות למועד מאוחר יותר. דחיית מועד ההחלטה, אין משמעותה כי לא כדאי בינתיים לעשות דבר. נהפוך הוא – אם מועד ההחלטה רחוק, ניתן בינתיים לאסוף נתונים, ללמוד עובדות חדשות, לחשוב על אירועים אפשריים נוספים ולדון בהחלטה עם גורמים מקצועיים נוספים. ורק לאחר מכן, בסמוך למועד הסופי – לקבל את ההחלטה. ככל שהמועד הסופי לקבלת ההחלטה רחוק יותר, כך גם הזמן שעומד לרשותך לאיסוף המידע ארוך יותר. לכן אין שום סיבה לקבל החלטות בפרק זמן קצר מהנדרש.

הזכרנו בפרק זה, העוסק בניהול הזמן, את נושא הדחיינות. כמו בכל דבר בחיים, גם בעולם הדחיינות ישנם מצבים בהם כדאי מאוד להיות דחיין. ידועים המקרים בהם אלה ששלפו מהמותן או שהחליטו להגיב מיד ובכל מחיר – ניזוקו. ישנם מקרים שבהם צריך לשבת, לשתוק, לא לעשות כלום – אולי לנשוך את השפתיים עד זוב דם אבל עדיין – לא לעשות שום דבר.

כאלה הם, למשל, תרחישים במצבי משברי מדיה או תקשורת. ישנם מצבים בהם, לדוגמה, התקשורת יוצאת למלחמת חורמה כנגד חברה שעשתה טעויות או שהצרכנים עושים חרם כתגובה על העלאת מחירים. מצבים משבריים מסוג אלה, ועוד רבים ודומים להם – הופכים את מנהלי החברות לאנשים שבמקום להפעיל שכל ושיקול דעת ובמקום לחשוב או להתייעץ עם מומחים – מתייחסים לאירוע כאילו היה זה הקרב של חייהם (שבדרך כלל יפסידו בו) ומיד מחזירים מלחמה שערה. במקום לשתוק, לשבת ולא לעשות דבר, להמתין שהסערה, בין אם תהיה עסקית, מדינית או תקשורתית, תשכך והזרקורים יופנו לגורם אחר – מנהלים אלה חושבים שתגובה חריפה ומיידית היא דרך הפעולה הנכונה.

מחקרים שנערכו בעקבות אירועים מסוג זה הראו כי למנהלים יש נטייה להגיב לאירועים תקשורתיים בכוחנות גדולה, לערב עורכי דין, להגיש תביעות משפטיות, להוציא התראות בדבר נקיטת הליכים של הוצאת לשון הרע, לאיים בצווי מניעה ולצאת בקמפיינים של פרסום נגדי למול ההכפשות או ההאשמות. הדעה הרווחת היום בקרב אנשי מקצוע היא כי באירועים מסוג אלה על המנהלים להפגין צניעות, רוגע ואפילו לעשות מאמץ כדי לא לעשות שום דבר למעט לנסות להחזיר את החיים למסלולם הרגיל במשרדים, בעבודה.

הניסיון עם מספר גדול של אירועים בעולם קבלת ההחלטות גרם לחוקרים רבים לייעץ למנהלים כי כדאי להם להמתין עם קבלת ההחלטה עד לדקה הסופית האפשרית, האחרונה. אך כל זאת בתנאי אחד כמובן – שבזמן הזה שנותר, הם מתייעצים, בודקים, שואלים, משתפים אנשים נוספים – וכל זאת, על מנת להעצים את טיב ההחלטה.