כך תוכל לדעת כי אכן קיבלת החלטה נכונה

בפרק זה אציג את אחד האלמנטים המרתקים ביותר המאפיינים החלטה – והיא היכולת לדעת, בסופו של דבר, האם ההחלטה הייתה נכונה או שגויה. נניח שרכשת חברה חדשה במגמה להבריא אותה – האם כאשר קנית את החברה ביצעת החלטה נכונה? נאמר שרכשת אחוזים במיזם עסקי – האם ההחלטה שלך הייתה נבונה?

לא תמיד ניתן לענות על שאלות מסוג זה בצורה ישירה, כנה ואמיתית. לא תמיד ניתן, בפערי זמן קצרים מדי או ארוכים מדי, לדעת האם ההחלטה שהתקבלה בעבר הייתה נכונה.

זאת ועוד, במהלך התקופה מרגע קבלת ההחלטה ועד לרגע שבו אתה בודק את ההחלטה עבר פרק זמן מסוים. לעיתים שבועות, חודשים ולעיתים אפילו שנים. הגיוני להניח כי במהלך פרק זמן זה התרחשו אירועים נוספים, גם כאלה שלא היו בשליטתך, שללא ספק הייתה להם השפעה על ההחלטה המקורית שלך.

דוגמא פשוטה יכולה להמחיש זאת. לפני מספר שנים הזדמן לך לרכוש תחנת דלק במקום מעולה במרכז העיר. אבל, לרוע מזלך, לא חלפו יותר משנתיים והעיר התוססת והמרכזית הזאת הפכה להיות ללא רלוונטית עקב הקמתו של כביש עוקף שגרם לעשרות מבקרים ביום להעדיף לתדלק בתחנה אחרת, מחוץ לעיר עצמה. דוגמא נוספת יכולה להיות כניסה למיזם עסקי מבטיח שהיה מבוסס על אדם אחד (אומן, זמר, צייר וכדומה) בעל מוניטין גבוה. המוניטין של אותו אומן גרם להצלחת אותו מיזם. קרה המקרה ושנה לאחר הכניסה למיזם הוגשה במשטרה תלונה כנגד אותו אומן על הטרדה מינית. התלונה התבררה אמנם כשקרית ונגנזה אבל הנזק התדמיתי שכבר נגרם היה קשה מנשוא ומהמיזם לא נותר דבר.

האם ההחלטה על קניית תחנת הדלק הייתה שגויה? האם ההימור על האומן היה כושל? תמיד, מטבע הדברים, ישנם אירועים בהם להיסטוריה יש משמעות חזקה, בהם לא תמיד ניתן לחזות את העתיד. אותם אלה הנמצאים בהווה יכולים תמיד ללגלג על החלטות טיפשיות שהתקבלו מספר חודשים קודם להביט על אלה שקבלו אותן בזלזול. ההיסטוריה היא סוג של יוהרה, כאשר מדברים על איכות ההחלטה.

צריכות היו כמה סיבות להתקיים כדי שבאמת אפשר יהיה לומר כי ההחלטה שקיבלת לפני שנתיים או שלוש הייתה שגויה:

· אם המידע כבר היה מצוי בידך אז אך לא ייחסת לו את החשיבות הראויה.

· אם אותו מידע היה יכול להיות בידך אבל לא טרחת להשיג אותו.

· אם הסתנוורת ממצגי שווא שביצעו מולך.

· אם לא התייעצת עם אנשי מקצוע בתחום.

· אם לא ביצעת סקר שוק אמיתי.

· במקרים בהם ההחלטה שלך הייתה חפוזה ללא כל הצדקה.

· במקרים בהם ההחלטה שלך הושפעה מאוד מאירוע שלא היה קשור למהות ולא היה רלוונטי כלל להחלטה.

· במקרים בהם העדפת להקשיב לחברים, לבני משפחה ולמכרים ולא לאנשי מקצוע בתחום.

· כאשר תהליך קבלת ההחלטות לא היה מובנה ולא היה נכון.

· במקרים בהם לא בוצעה בדיקה מקיפה בגלל רצון לחסוך בעלויות בתהליך היזמות או בתהליך הרכישה.

· במידה וההצלחה / הכישלון היו מעל ומעבר למצופה.

· במידה וההחלטה לא לקחה בחשבון את כל ההשקעות האמיתיות שצריך היה להשקיע בחברה או במיזם.

מאחר וקל מאוד לבוא ליזם אחרי מספר חודשים ולהטיח בפניו כי ההחלטה שקיבל הייתה גרועה – הבדיקה לא יכולה להיות רק לפי המצב בפועל או לפי התוצאה הלכה למעשה. הבדיקה צריכה להיות גם בדיקה איכותית של מרכיבי ההחלטה השונים, שהיו נכונים לאותו זמן.