זמינות המידע

זמינות המידע, נחשבת לגורם מרכזי וחשוב ביותר במהלך הדיונים. לאמיתו של דבר, מידע שלמרות שנאסף, לא היה זמין לצוות המשא ומתן בנקודות הזמן בו הם נדרשו אליו – לא קידם את הצוות ולא את תהליך המשא ומתן. משתמע מכאן, כמובן מאליו, כי יש להעביר בזמן את המידע לאנשים הרלוונטיים לדיונים ולדיאלוגים עם הצד השני.

 

מידע שמגיע רק בסוף המשא ומתן, לא יוכל לשמש את ייעודו המקורי – במהלך ההכנה לדיאלוגים או במהלך המשא ומתן עצמו. מידע שמגיע בסיומו של משא ומתן ואשר יכול היה לקדם ולסייע למשא ומתן אם היה מתקבל בזמן, גורם לעגמת נפש אצל הצד שהפסיד.

מידע כזה, שלא היה זמין בעת שנדרש, יכול לגרום לצד שניזוק לכעס ולתסכול רב, ודי בצדק.

הסטטיסטיקה מראה כי סכומי כסף, לרוב גם נכבדים, שהוצאו לצורך איסוף מידע, אבדו וירדו לטמיון רק כי לא היו זמינים לצוות המשא ומתן בזמן שנדרש. כלומר, המידע היה קיים. הוא נאסף, נערך, עוּבד – אבל הקושי היה בחלק של היישום שלו. באותו שלב שבו היה אמור להיות מועבר לגורמים הרלוונטיים בתהליך המשא ומתן.

כאן היה הכשל. בחלק ממצבי המשא ומתן, ידו של מנהל המשא ומתן תהיה על התחתונה רק בגלל שהמידע, שאמנם היה קיים במערכת, לא עמד לרשותו ברגע האמת, ברגע בו נזקק לידע ספציפי זה.