הטיות אפשריות במידע

קיימת חשיבות עליונה להפרדה בין הנתונים הגולמיים לבין המידע המעובד. מידע מעובד כולל בתוכו, בדרך כלל, הטיות טבעיות של האדם או הגורם שעיבד אותו מתוך הנתונים הגולמיים. מאידך, ייתכן כי כמות הנתונים הגולמיים היא כה גדולה עד כי לא ניתן לקבלם מבלי לערוך להם עיבוד מוקדם.

 

אמרנו כי נתונים כשלעצמם אינם יכולים לשחק כל תפקיד בתהליך המידע אלא רק לאחר שהם נאספו, מוינו, עברו תהליך של סינון ולאחר מכן עובדו וקובצו בצורה שהיא רלוונטית למשתמש בהם. ברם, כמעט ולא קיימת בנמצא אפשרות לבצע תהליך מעין זה של סינון או עיבוד או עריכה, מבלי שיושפע מהטיה כל שהיא, הטיה בסיסית של המעבד או של מְרַכֵּז המידע. הטיה כזאת יכולה, אמנם, להיות נכונה וטובה וגם יעילה – כל עוד מקבל המידע מודע לה. ברם, אם אין היכרות או ידע מוקדם לגבי הטיות אלו, עלול להתרחש, לעיתים, תהליך הפוך. איש המשא ומתן סומך בלב כה שלם על נכונות הנתונים ועל המידע המעובד עד שהוא פוגש בהם בפעם הראשונה במקביל לצד השני ואז הוא מוצא את עצמו כמעט בלי כל יכולת להגיב ולתת תשובה.

דוגמה לכך ששני גופים שונים בוחנים את אותם נתונים אבל מפענחים אותם אחרת תמחיש תופעה זו: בהסתמך על תוצאות סקר מסוים, מכריז עיתון A בגאווה כי מדי שנה חל שיפור באחוז הקוראים הנאמנים לו. עיתון B המסתמך על אותו סקר ממש, על אותם נתונים גולמיים, מכריז באותו יום שדווקא הוא העיתון המוביל. כל אחד מהם, מבחינתו, אומר את האמת אבל זוהי האמת המוטית שלהם.

אם להיות כנים, אפשר בעצם לומר, במידת ודאות לא מעטה, כי אין אף אפשרות ואין כל דרך להציג מידע בלי שהוא יהיה מוטה. לאמִיתו של דבר, כל נתון שעוּבַד להיות מידע, עבר תהליך של הטיה זו או אחרת.