טיפול משפטי בנושא גירושין

כאשר זוג מחליט להתגרש, נושאים רבים עולים כנובע מהחלטתם ונוצר פתח רב לסכסוכים ולאי הסכמות, בייחוד לאור הרגישות המתלווה להחלטה זו. כמו-כן, לתוצאות הליך הגירושין השפעות והשלכות מרחיקות לכת על חייהם של הצדדים – הן מבחינה כלכלית והן מבחינה אישית.

מערכת המשפט בישראל יצרה מצב בו מתרחש "מרוץ סמכויות", כך שהצד המגיש את תביעתו ראשון, הוא זה שלמעשה קובע היכן יתנהל הדיון גם במרבית הנושאים הנוגעים לגירושין. כעקרון, בעניין הגירושין עצמם רשאי לדון אך ורק בית הדין הרבני. עם זאת, צד המגיש תביעה לגירושין רשאי לכרוך עימה נושאים נוספים וקיימים נושאים שאף אין צורך לכרוך אותם באופן מפורש על-מנת שיידונו במסגרת תביעת הגירושין (לדוגמא – נושא החזקת הילדים). זהות הערכאה שתדון בתביעה הינה חשובה ביותר ולרוב מקובל לומר כי אישה תעדיף שעניינה ידון בבית המשפט לענייני משפחה ואילו גבר יעדיף לפנות לבית הדין הרבני.

בין היתר, העניינים המטופלים על-ידי משרדנו במסגרת תביעות גירושין הינם:
מזונות אישה – האישה זכאית למזונות עד לגירושיה בלבד ולא לאחריהם. על נושא זה להיכרך במפורש לתביעת הגירושין על-מנת שבית הדין הרבני ידון בו. גובה המזונות נקבע בין השאר באמצעות הכלל "עולה עימו ואינה יורדת עימו" וכן ניתן לקזז מהסכום שנקבע הכנסותיה מעבודה ורווחיה מנכסים שיש ברשותה.

מזונות ילדים – הסמכות הראשית לדון בעניין נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. על שני הצדדים להסכים על-מנת שבית הדין הרבני יוכל לדון בו. כמו-כן, הסכמי גירושין שהסדירו את מזונות הילדים, אף אם קיבלו תוקף של פסק דין, לא יחייבו את הילד, כך שהוא עדיין רשאי לתבוע סכום גבוה משהוסכם בין ההורים.

חלוקת הרכוש – עניין מהותי ביותר בעבור שני הצדדים. קיימת הבחנה בין זוגות שנישאו לפני שנת 1974 (ואז יחול חוק הסכמי ממון) לבין זוגות שנישאו לאחר שנה זו (ואז תחול "הלכת השיתוף"). חוק הסכמי ממון והלכת השיתוף יחולו במצב בו הצדדים לא הסכימו על הסדר שונה. "הלכת השיתוף" קובעת כי בני הזוג מחזיקים בחלקים שווים בנכסים מסוימים (רוב הנכסים): נכסים משפחתיים, נכסים עסקיים וייתכן שאף נכסים קודמים לנישואין. חוק יחסי ממון קובע "הסדר איזון משאבים" שחל עם הגירושין, לפיו בית המשפט מעריך את שווי כל הנכסים של הצדדים, מפחית ממנו חובות קיימים ואז מחלקו שווה בשווה בין הצדדים (בית המשפט רשאי לחלק בצורה שאינה שווה בתנאים מסוימים ובדרך כלל חורג מכלל זה לטובת האישה).

חזקה על הילדים, הסדרי ראייה של הילדים וחינוך הילדים – כעקרון, ההורים רשאים להסכים ביניהם על נושאים אלו ועליהם לפנות לבית המשפט על-מנת לקבל תוקף של פסק דין להסכם. במידה והם אינם מגיעים להסכמה, בתי המשפט פועלים לפי עקרון "טובת הילד", מחילים את "חזקת הגיל הרך" (ילדים עד גיל 6 יהיו בחזקת אימם) ומעדיפים שלא להפריד בין אחים בקביעת החזקה.

משרדנו מטפל באופן מקיף במכלול העניינים העולים מתביעת גירושין ומסייע הן בייצוג מול הערכאות השונות והן בתכנון אסטרטגי של אופן ניהול ההליך, על-מנת להגיע לתוצאות הטובות ביותר עבור הלקוח, שכן אנו מודעים, כאמור, להשלכות המשמעותיות של תוצאות ההליך על חייו.

במשרד עורכי הדין עמר אנו מודעים להשלכות הפסיכולוגיות הרבות שיש להליך הגירושין על כל הצדדים. אנו משקיעים מאמצים גדולים מאוד לנסות ולמקסם את התוצאה של הגירושין (שבבסיסה טעונה נפשית ובעלת השלכות כספיות גדולות). משרדנו ערוך לטפל בגירושין מצד אחד בצורה מקצועית מאוד ובמקביל לכך באופן האנושי ביותר שניתן.

אנו שמים לנגד עיננו במהלך הייצוג המשפטי של אחד הצדדים להליך הגירושין, כי הצד השני לגירושין איננו יריב ולא אויב אלא גורם שיש להתחשב בו. זאת לאור העובדה כי במרבית הגירושין, קבלת הגט הינה תחילתה של תקופה חדשה המשותפת לשני הצדדים והיא פתח למערכת יחסים שונה ואחרת. זאת הסיבה כי אין אנו פותחים במלחמה על הצד השני או בעימותים או בסכסוכים עם הצד השני אלא בניסיון להידברות ולהשגת הגט בצורה של הסכמה בין הצדדים לגירושין.

אין ספק כי כאשר טובת הילדים עומדת לנגד עיני הצדדים לגירושין וכאשר הידיעה כי הוצאת סכומי עתק על עורכי-דין והתדיינויות משפטיות ארוכות ומתישות יכולות רק להזיק – אפשר להוביל את שני הצדדים ליצירת גירושין בהסכמה תוך השגת התוצאות הטובות ביותר הן עבור הילדים והן עבור שני בני הזוג.