מזונות ילדים

תביעה של מזונות ילדים הנה תביעה עצמאית של הילד, ואינה קשורה בתביעות ההורים. גם אם ההורים יחתמו על הסכם גירושין וההסכם יקבל תוקף של פסק-דין, כאשר אחת ההתניות קשורה לנושא מזונות לילדים, הרי שהדבר לא קושר את הילד וניתן להגיש תביעה, ללא הוכחה של שינוי נסיבות מהותי. רציונל זה נובע מן הרצון להבטיח את האינטרסים של הילד.

סעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), קובע כי יש להחיל את הדין האישי (הדתי) של האדם בנושא מזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו. החוק האמור יחול רק על מי שלא חל עליו הדין האישי, וכן על מי שהדין האישי אינו מחייבו במזונות.

בדין האישי העברי קיימת חלוקה בין הגילאים בנושא המזונות כאשר המשמעות היא בעצם חובת התשלום, על מי חובת התשלום מוטלת, מהו הסכום היחסי שישולם ועד איזה גיל. כעקרון מוטל עיקר נטל המזונות על האב, אך זאת כל עוד מדובר בדברים הנתפסים כצרכים הכרחיים (דברים מינימאליים כגון בגדים, קורת גג, אוכל וטיפול רפואי). כל מה שמעבר לצרכים הכרחיים מוטל גם על האב וגם על האם אך זהו לא חיוב ספציפי והוא מכוח דיני צדקה בלבד.

עניין מזונות הילדים מסור לסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, אולם, בהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר, ירכוש גם בית הדין הדתי סמכות שיפוט.

בעניין ההסכמה, צד שמתנגד לכריכת הנושא, צריך להעלות טענותיו בהזדמנות הראשונה ובאופן מפורש, שאם לא כן, תוקנה סמכות לבית הדין, אף בדרך של התנהגות הצד המתנגד, שלא הביע התנגדות מפורשת או בזמן.

נושא מזונות ילדים אינו נכלל בנושאים אותם ניתן לכרוך בתביעה לגירושין בין בני זוג המוגשת לבית הדין הרבני, שכן הפסיקה קבעה, כי ניתן לכרוך את ענייניהם של הצדדים העיקריים לדיון בלבד.
משרדנו מטפל ביעילות בנושא של מזונות ילדים, ואנו נייעץ לכל לקוח בהתאם למקרה המובא בפנינו, לרבות בנושא סמכותם של בתי המשפט, דמי המזונות הנדרשים, שאלת קיומם של חובת המזונות ועוד.