אי תחרות

התחרות במשק והגלובליזציה הביאה לשינויים עמוקים בדפוסי העבודה כך שקיימת היום נטייה לעובד לעזוב את מקום העבודה ולחפש את מזלו אצל מעסיקים אחרים. אולם, ישנם מעסיקים המחפשים להקדים תרופה למכה ולכן הם מחייבים את העובד לא להתחרות בהם למשך מספר שנים מיום סיום העבודה (מכל סיבה שהיא). המדובר בסעיף אי תחרות אשר מוכנס לחוזה העבודה וקובע כאמור את אותה תקופת צינון. חשוב להבין כי סעיף זה הנו בעייתי שכן הוא מהווה פגיעה בחוק יסוד חופש העיסוק אשר נקבע בו כי כל אזרח או תושב של המדינה זכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד. בנוסף קיימת פגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו אשר קובע בסעיף 3 לחוק כי אין פוגעים בקניינו של אדם. העובד יכול לטעון כי פרנסתו נפגעה. על טענה זו כי העובד העובר לחברה המתחרה פוגע גם בקניינו.
דבר נוסף שניתן לטעון כנגד סעיף אי תחרות שכזה הוא כי הוא נוגד את תקנת הציבור ועל-פי סעיף 30 לחוק החוזים הסעיף פסול.

ההלכה הקיימת היום בנושא אי-תחרות נקבעה בפס"ד "צ´ק פוינט" ועל-פיה כנקודת מוצא לא יינתן צו המגביל את חופש העיסוק של עובד. התנית הגבלה כזו היא התניה בטלה, בשל היותה נוגדת את תקנת הציבור. בית הדין קבע, כי הגבלת חופש עיסוקו של אדם נוגדת את האינטרס הציבורי של תחרות חופשית, ומכל מקום, עליה להיות סבירה ומגנה על האינטרסים של שני הצדדים באופן מאוזן. האיזון הנ"ל נדרש בשל עיגון חופש העיסוק בחוק היסוד, ההגנה החוקתית על הקניין, חולשתו המובנית של העובד ביחס למעביד, הצורך להגן על קניינו של העובד, הידע המקצועי שרכש ויכולתו להשתמש בו ככל שיחפוץ. חופש הבחירה של העובד בכל מקום עבודה שהוא, באשר מקום עבודה הוא חלק מזכותו של העובד להגשמה עצמית מקצועית; קידום האינטרס הציבורי של תחרות חופשית וזרימת מידע חופשית.

בפסק הדין נקבעו סייגים להלכה וסעיף אי תחרות לא יהיה מבוטל (כל עוד הוא מידתי) במקרים בהם אין שום דרך אחרת להבטיח סוד מסחרי של חברה (ההגדרה לסוד מסחרי קבועה בסעיף 5 לחוק העוולות המסחריות), במקרים בהם משולמת לעובד תמורה מיוחדת בעד תקופת הצינון, במקרים בהם פעל העובד בחוסר תום לב או הפר את האמון וכן במקרים בהם מדובר באיום קיומי על המעביד, כלומר חשש לחיסול החברה.

משרדנו בודק ביסודיות כל נושא של אי תחרות המובא בפניו. בכל מקרה ומקרה נבדקת הפגיעה אשר נוצרה במעבר למקום עבודה מתחרה, בין אם במעביד ובין אם בעובד ומהן ההשלכות הנובעות מכך. אנו בוחנים האם מדובר בסעיפי אי תחרות תקפים לדוגמה לשם הגנה על סוד מסחרי, תקפים אך לא מידתיים או שמא בטלים.

לאור הרגישות הגבוהה של התוצאה של בדיקה זאת, אנו ערוכים לספק בדיקה זאת בצורה של חוות דעת משפטית ערוכה וחתומה על-ידי עורך דין בכיר או באמצעות second opinion על בסיס חוות דעת מקבילה אחרת.

אולם יש לזכור כי היה והמעסיק יקדים ויערוך הסכם עבודה בזמן קבלת העובד למקום העבודה אזי יחסוך בעתיד "הרבה צרות" מצד העובד. לדוגמא, כאשר רוצים למנוע מהעובד להתחרות בעתיד במעסיק ומשכורתו של העובד עומדת על סך של 6,000 ₪ לחודש, המעסיק יפצל את משכורתו של העובד כך שיהיה מורכב משכר בסיס בסך של 4,000 ₪ ותשלום בגין אי תחרות בסך של 2,000 ₪. היה ולאחר 5 שנות עבודה מחליט העובד כי הוא עובר לעבוד אצל המתחרה במקרה זה רשאי המעסיק להגיש תביעה ולדרוש את כל התשלומים ששילם לידי העובד בגין סעיף אי תחרות קרי 2,000 ₪ כפול 12 חודש כפול 5 שנים ובסה"כ 120,000 ₪ ובתוספת ריבית והצמדה.